בחירות הדיילים של קרן ויקימדיה לשנת 2014 החלו. אנא הצביעו

נפתחה תחרות פיזיוויקי – תחרות נושאת פרסים לכתיבת ערכים והעלאת תמונות בנושא פיזיקה לוויקיפדיה העברית המיועדת לקהל הרחב. מהרו להירשם!

מימון המונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימון המונים (באנגלית: Crowd funding או crowdfunding) מתאר את שיתוף הפעולה, תשומת הלב והאמון הקולקטיביים של אנשים החולקים את כספם ומשאביהם האחרים כדי לתמוך במאמצים שיזמו אנשים או ארגונים אחרים. מימון המונים מתקיים לקידום מגוון של מטרות, החל מניהול מצבי חירום והתמודדות עם אסון ועיתונאות אזרחית, תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם ומעריציהם וכלה בקמפיינים פוליטיים, מימון חברות הזנק, הלוואות עמית לעמית, סרטי קולנוע, עסקים קטנים או יצירת תוכנה חופשית.
היבט נוסף של מימון המונים קשור ל-JOBS Act, חוק המאפשר מאגר רחב יותר של משקיעים קטנים יותר, עם פחות הגבלות. החוק נחתם ואושר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-5 באפריל 2012. לרשות לניירות ערך של ארצות הברית יהיו כ-270 ימים מיום החקיקה כדי לקבוע שיטות וכלים ספציפיים על מנת להבטיח שהמימון יתקיים הלכה למעשה.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 מעריצי להקת הרוק הבריטית מריליון כיסו סיבוב הופעות שלם של הלהקה כשהצליחו לגייס 60,000 דולר בעקבות קמפיין אינטרנט של מעריצי הלהקה. יוזמי הרעיון היו מעריצי הלהקה שניהלו אותו לפני שהייתה ללהקה כל מעורבות בנושא. מאז אותו קמפיין השתמשו מריליון בשיטה זו בהצלחה רבה לצורך מימון ההקלטה והשיווק של אלבומיהם Anoraknophobia (האלבום ה-12 של הלהקה), Marbles (האלבום ה-13 של הלהקה) ו-Happiness Is the Road (האלבום ה-15 של הלהקה).
החברה ArtistShare שבסיסה בארצות הברית מתועדת כחברה הראשונה שהפעילה אתרי אינטרנט למימון המונים של תחום המוזיקה בהם Sellaband (2006), IndieGoGo (2008), Pledge Music (2009), Kickstarter (2009), RocketHub (2009), Rock The Post (2011) והאתרים הבריטיים שבסיסם בלונדון Sponsume (2010) and PleaseFund.Us (2011).
פראני ארמסטרונג הייתה חלוצת מימון ההמונים בתחום הקולנוע עם הסרט האקולוגי The Age of Stupid בכיכובו של פיט פוסלתווייט. הסרט מומן במימון המונים בתקציב של 450,000 לירות שטרלינג שגויסו באמצעות מכירת "מניות" ל-223 יחידים וקבוצות אשר תרמו בין 500 ל-35,000 לירות שטרלינג.
מורטון ואלנס הם דוגמה מוקדמת ללהקה אלמונית יחסית אשר נכנסה באופן עצמאי לתחום מימון ההמונים בלי להשתמש באתר של צד שלישי כלשהו דוגמת sellaband. ב-2007 דנה פראני ארמסטרונג על הפרויקט שלה עם מנהיג הלהקה רוברט "האקר" ג'סט אשר גייס 20,000 לירות שטרלינג לצורך הקלטת וקידום אלבום הקונספט שלה Bob & Veronica Ride Again.
Professional Contractors Group, איגוד מקצועי לעובדי הפרילנס בבריטניה הוקם באינטרנט בשנת 1999 כאשר אנדי ווייט פרסם קריאה ל-2,000 קבלנים להתחייב על סכום של 50 לירות שטרלינג לצורך גיוס 100,000 לירות שטרלינג כדי שיוכל להתחיל להפעיל את הארגון. חמישה ימים לאחר מכן 2,002 אנשים התחייבו על הסכום המבוקש וכך נולד הארגון. כיום הוא מונה מעל 14,000 חברים וזהו איגוד סחר משגשג.
הציטוט הידוע המוקדם ביותר של המושג מימון המונים הוא של מייקל סאליבן ב-12 באוגוסט 2006 ב-fundavlog.

יישומים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 נעשים ניסיונות לשימוש במימון המונים כמנגנון למימון פעילות יצירתית דוגמת בלוגים, עיתונאות, מוזיקה, סרטים עצמאיים, למימון חברות הזנק ואף למימון פרויקטים ציבוריים.
מאז הפרויקטים הראשונים למימון המונים בתעשיית הקולנוע, Spanner films פרסמו מדריך שימושי לביצוע של מימון המונים. פלטפורמות חדשניות דוגמת RocketHub, אתר אינטרנט המקדם פרויקטים יצירתיים, הסיקו כי יש לשלב את המימון המסורתי עם מקורות מימון המונים ממותגים, לצורך סיוע לאמנים וליזמים להתחבר עם מותגים גדולים ומוכרים, ללא צורך באנשי תיווך.
הלוואות עמית לעמית: פלטפורמות אינטרנטיות בתחום הפיננסים מבקשות לעקוף את מערכת התיווך הקיימת, בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וליצור נקודת מפגש בין לווים למשקיעים בתחום הלוואות עמית לעמית דוגמאות לפלטפורמות כאלה: Zopa (אנגליה), Lending Club (ארצות הברית) ו- eloan.co.il (ישראל). הלוואות מקהל לא בנקאי צוברות תאוצה ברחבי העולם, כאשר בנקים הגדילו את שיעורי הריבית או נסוגו מהלוואות לצרכנים ולעסקים קטנים. קצב הגידול השנתי של פלטפורמות אלה מרשים ביותר‏[1] והן זוכות בעולם המערבי לתמיכה ועידוד של המחוקק והבנקים המרכזיים‏[2].

פילנתרופיה במימון ההמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון של פלטפורמות מימון המונים התפתחו כדי לאפשר לגולשים רגילים לתמוך בפרויקטים ספציפיים של נדבנות ללא צורך בסכומים גדולים של כסף. GlobalGiving, שוק מקוון המחבר תורמים עם פריקטים של תנועות שורשיות במדינות מתפתחות, מאפשר לאנשים לדפדף בין מבחר של פרויקטים קטנים המוצעים על ידי מוסדות ללא כוונת רווח ברחבי העולם ולתרום כספים לפרויקטים לפי בחירתם. פלטפורמות למתן הלוואות זעירות דוגמת Kiva ו-Wokai, מקלות על הלוואות מימון המונים המנוהלות על ידי ארגונים למתן הלוואות זעירות במדינות מתפתחות. אתר Zidisha, העוסק בתחום מיקרו מימון עמית לעמית ובסיסו בארצות הברית, מציע טוויסט על נושאים אלו כשהוא מחיל מודל הלוואות ישיר מאדם לאדם למיקרו מימון עסקים זעירים שלבעליהם הכנסה נמוכה במדינות המתפתחות. הלווים מ-Zidisha העוברים בדיקת רקע יכולים לפרסם בקשות למיקרו-הלוואות ישירות באתר Zidisha, תוך שהם מפרטים את שיעורי הריבית ותנאי האשראי המוצעים. משתמשי אינטרנט בודדים בארצות הברית ובאירופה יכולים להלוות סכומים קטנים עד כדי דולר אחד ופלטפורמת מימון ההמונים של Zidisha מאפשרת למלווים וללווים לקיים דיאלוג ישיר. קרנות ורווחים שנפרעו מוחזרים למלווים אשר עשויים למשוך את הכסף או להשתמש בו לצורך מימון הלוואות חדשות.

חשיפת קניין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האתגרים בפרסום רעיונות חדשים באתרי מימון המונים, הוא שהאתרים עצמם מספקים מעט מאד - אם בכלל - הגנה על הקניין הרוחני. ברגע שרעיון פורסם, ניתן להעתיקו. כפי שציין סלבה רובין, מייסד IndieGoGo: "שואלים אותנו את זה כל הזמן, 'איך אתה מגן עליי מפני האפשרות שמישהו יגנוב את הרעיון שלי?' אנחנו לא אחראים על כל הדברים האלה". עורכי דין של ממציאים, דוגמת סיימון בראון, מייסד United Innovation Association שבסיסה בבריטניה, מחווה דעתו שניתן להגן על רעיונות באתרי מימון המונים באמצעות הגשת בקשות מוקדמות לפטנטים ושימוש בהגנות של סימן מסחר וזכויות יוצרים, כמו גם שימוש בסוג חדש של הגנה על רעינוות הנתמך על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ואשר נקרא Creative Barcode.

סכסוכים על פטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בספטמבר 2011 הגיש אתר מימון ההמונים קיקסטארטר (Kickstarter) תביעה לקבלת סעד הצהרתי נגד Fan Funded שבבעלותו הפטנט‏[3] שמפרט את "השיטות והמנגנונים למימון ושיווק עבודה יצירתית". ממציא הפטנט הוא המוזיקאי בריאן קמליו, מייסד אתר מימון ההמונים ArtistShare. קיקסטארטר הגיש את התביעה בטענה שהוא עצמו מפר את הפטנט, ותבע לבטל את הפטנט, או לפחות לקבוע כי האתר לא יואשם בהפרתו. קמליו הגיש את הבקשה הראשונית לרשום את הפטנט כבר ב-2003, אולם הרישום הסופי של הפטנט הושלם רק בראשית 2011. בתקופה זו החל קמליו במסע לגביית תמלוגים כשפנה למספר אתרי מימון המונים וביקש לקבל תשלום עבור השימוש בפטנט שלו. קיקסטארטר טען כי הוא חושש שבכוונתו של קמליו לתבוע את האתר על הפרת הפטנט שלו. קיקסטארטר תבע לבטל את הפטנט או לפחות לקבוע שהאתר לא יואשם בהפרתו‏[4]. בפברואר 2012 הגיבו ב-Fan Funded להאשמות קיקסטארטר כי מעולם לא נעשו מהלכים להגשת תביעה על הפרת פטנט ושבמקום להגיש הצעה נגדית, קיקסטארטר מיהרו להגיש תביעה.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי פלטפורמת מימון ההמונים טוענים כי היא מאפשרת לרעיונות טובים, שלא היו עוברים את המסננת השגרתית של בעלי הון, לפרוץ ולהשיג מימון באמצעות שימוש בחוכמת ההמונים. אם הצליח היזם למשוך את תשומת הלב הראשונית בצורה זו, הוא יוכל לא רק להבטיח מימון לשלב ה-seed לצורך התחלת הפרויקט שלו, הוא אף עשוי לבסס ראיות שיתמכו בו וברעיון מצד לקוחות פוטנציאליים ולהפיק תועלת מקידום מכירות בשיטת "מפה לאוזן".
כנגד תועלות אלו עומדת הדרישה מהיזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב בראשיתי. חשיפה זו מעמידה את היזם בסיכון לכך שהרעיון שלו יועתק ויפותח לשלב מתקדם יותר על ידי מתחרים בעלי מימון יציב יותר.

הגבלות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסרון משמעותי נוסף בפנייה למימון המונים, טמון בסיכון של אובדן בסבך הפתלתל של חוקי ניירות הערך השונים, מכיוון שפנייה לקבלת השקעות מהציבור הרחב היא לרוב בלתי חוקית, אלא אם כן האפשרות הוגשה בשיתוף עם רגולטור ניירות הערך המתאים, דוגמת הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית), הרשות לניירות ערך באונטריו, קנדה, הרשות לשווקים פיננסיים בצרפת, או בקוויבק, קנדה, או הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה. לרגולטורים אלו יכולות להיות דרכים שונות לקבוע מהי ערובה ומה לא נחשב לערובה, אולם חוק כללי שניתן להסתמך עליו (לפחות בארצות הברית), הוא the Howey Test .the Howey Test קובע כי העִסקה מהווה חוזה השקעה (ולכן ערובה) אם יש: 1. חלופה בכסף. 2. ציפייה לרווחים הנובעים. 3. מהפרויקט המשותף. 4. אשר תלויים אך ורק במאמציהם של היזם או של צד שלישי. על פי תקן זה ברור, שכל הסדר למימון המונים שבו אנשים מתבקשים לתרום כסף תמורת רווחים פוטנציאליים המבוססים על עבודתם של אחרים ייחשב לערובה. לפיכך, חוזה ההשקעה הישים צריך להיות מוסדר עם סוכנות רגולציה (כמו הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)) אלא אם כן הוא מתאים לפטור כזה או אחר. העונש על הפרת כללי ניירות הערך יכול להשתנות במידה רבה ותלוי בחלקו הגדול בכמות הרווחים שהושגו על ידי ה"אמרגן", הנזק שנגרם למשקיעים, והאם הפגיעה היא עבירה שנעשתה בפעם הראשונה. כך או אחרת, עבירה יכולה להסתיים בענישה אזרחית או פלילית, השבת כל רווח שנעשה ולעתים, השעיה לכל החיים מעבודה בתעשיית נייירות הערך.

מימון המונים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים בין היתר אתרי מימון ההמונים "מימונה", "headstart" וכן "start*art", המסייע למימון פרויקטים בתחומי היצירה. הסרט "לא בתל אביב" הופק תוך גיוס למעלה מ-100,000 ש"ח באתר IndieGoGo [5]. בתחום הלוואות עמית לעמית Peer to peer Lending פועל בישראל אתר eloan.

הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הישראלי למימון המונים (ISCA) הוא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו יצירת מקורות מימון חדשים לעסקים קטנים ובינוניים, עמותות ומשקי בית על ידי שימוש במנגנוני מימון המונים[6]. הארגון אימץ גישה ממלכתית והוליסטית לקידום רגולציה בתחום כמשאב לאומי חדש לתועלת הכלכלה והחברה.
הארגון מתחזק אתר אינטרנט בו ניתן להתעדכן בפעילות הארגון, לקבל מידע כללי וללמוד על התחום, ולקבל עצות שימושיות בקשר לגיוס כספים במימון המונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משוב על הערך

| הנחיות
נקודות מומלצות להתייחסות: שלמות, אובייקטיביות, אמינות ורמת הכתיבה. אין לכתוב פניות לנשוא הערך, משובים פוגעניים והשקפות אישיות על נושא הערך הינכם מוזמנים לשפר את הערך על ידי לחיצה על "עריכה" בראש הדף בצד שמאל. תודה וברוכים הבאים לוויקיפדיה!